יהושע ועוד

כל הפרסומים

ההיפך

ההיפך

סיפור על אהבה בין בחור הלומד בישיבה לנערה חולה בסרטן. בשלב מסוים היא יודעת שהיא לא תחיה, והם אפילו לא יכולים לגעת זה בזה

קרא עוד
כמעט כלה

כמעט כלה

סיפור על מרים, שתופסת את עצמה בסביבות גיל הארבעים כאישה השונה מזו שעם בעלה התחתנה. כזו שהייתה שם, באותו זמן, אבל נדחקה הצידה, ומה זה אומר

קרא עוד
בינתיים

בינתיים

הביצה הדתית של ירושלים לפני שהתחילו לדבר עליה ככזאת: דירה של בנות דתיות רווקות שבונות לעצמן את העתיד ומחפשות את הזוגיות

קרא עוד
עוד לא

עוד לא

ארצות הברית. עובדת הייטק מצליחה שמוצאת את עצמה דווקא עם מתכנת משולי החברה שבה היא עובדת. הוא מוזיקאי שקבר את עצמו בהייטק. היא שואפת קדימה. והוא? חוסר הקשר ביניהם, והקשר

קרא עוד
הגב' פפירבלאט

הגב' פפירבלאט

הגב' פפירבלאט היא אישה דעתנית, אלמנה, שזיכרונה מתחיל לתעתע בה. בביתה נותרה רק בתה, לילי. לילי היא בת 32 ועדיין לא נשואה. והגב' פפירבלאט, אימה, עושה כל שביכולתה כדי שהמצב יימשך גם כשהיא סוף סוף מוצאת לעצמה מישהו

קרא עוד
על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל

על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל

אוסף לוחות מן העיר "אל יהודו" שבבבל מהמאות השישית והחמישית המתעדים עסקאות שנעשו בידי גולי בית ראשון, הם וצאצאציהם. תורגם לעברית בידיי ובידי וואין הורוביץ ופיטר זילברג

קרא עוד

"אנחנו לא אבותינו", מוסף שבת, מקור ראשון, 9.9.2011

הרהורים קיומיים על הרוחניות של הדור הבא של הציונות הדתית, זה שכבר יודע שהאידיאה אינה משקפת את המציאות ואפילו לא את המציאות הרצויה

קרא עוד  

"אל מול הענק הפוסע", מוסף שבת, מקור ראשון, 28.9.2011

אני בטוח שהדגים שבמעמקי הים לא יודעים שהם שוחים במים

קרא עוד  

"מצב השוק", מוסף שבת, מקור ראשון, 1.6.2012

בתוך סחרחרת מסחר הספרים היום, מוצא עצמו הסופר בתחתית המערכת. יחסי הציבור נעשים חשובים יותר מהקפדה על עריכה, ומאזן ההוצאות מהלב התרבותי. חוויותיו של סופר יוצאות לאור

קרא עוד  

"התלת־רגליים חובשים כיפה", מוסף שבת, מקור ראשון, 8.3.2013

אצל טולקין הרע מחסל את עצמו, אצל כריסטופר הגיהנום הוא בלתי נמנע ופולמן מוצא תחליף לכנסייה. הרהורים על מודרניות ודתיות מכוסה בעקבות ספרי הפנטזיה

קרא עוד  

"גמרא כפי שהיא", מוסף שבת, מקור ראשון, 27.12.2013

בישיבות תיכוניות רבות לא מצליחים לעניין את התלמידים בלימודי הקודש בגלל שההתייחסות לגמרא היא ככלי להנחלת עולם רוחני ולא כחומר לימודי

קרא עוד  

"על נהרות בבל", מוסף שבת, מקור ראשון, 2.1.2015

לוחות חוזים ממושבת היהודים "אל יהודו", שנכתבו בכתב יתדות בזמן יחזקאל הנביא, התפענחו ויוצגולראשונה השבוע בירושלים. חשיפה של הווי היהודים לאחר חורבן הבית הראשון

קרא עוד  

"בלב האפלה", מוסף שבת, מקור ראשון, 4.2.2015

שגריר ארה"ב בגרמניה בשנות השלושים הופך מוטרד מהשלטון הרודני החדש למורת רוחם של שולחיו. תיעוד תקופתי בסבך אינטרסים ותעמולת כזב שמעלה הרהורים אקטואליים

קרא עוד  

" 'לא זמן טוב לאהבה': משוואת הסכסוך של יוסי יונה", הארץ ספרים, 23.11.2015

בספרו, יוסי יונה מעמיד שני זוגות, ישראלי ופלסטיני, כארכיטיפ של העמים, אבל הזוגות הללו מושלמים מדי ומתקשים לייצג אותם ואותנו

קרא עוד  

"החיים זולים בברלין", מוסף שבת, מקור ראשון, 22.1.2016

ארנסט האפנר תיאר את חייהם של בני נוער עניים, חסרי בית ועבריינים בברלין ערב מלחמת העולם השנייה. הנאצים לא אהבו את התדמית ואת הספר

קרא עוד  

"מה התפספס ברב המכר 'הוא חזר'?", הארץ ספרים, 22.3.2016

בעוד שהסרטונים של "היטלר מתעצבן" מצחיקים, ספרו של טימור ורמש על שובו של היטלר לגרמניה העכשווית, לא מצליח לעשות את העבודה

קרא עוד  

"ד"ש מאל יהודו, ירושלים החדשה בבבל", הארץ ספרים, 4.2.2016

ספר מאת קורנליה וונץ' ולורי פיר, שעוד לא תורגם לעברית, עוסק בפיענוח של לוחות טין באכדית מאזור בבבל, שבו יהודי הארץ התיישבו לאחר גלותם

קרא עוד  

"מעבר לחטא ועונשו: בריחתה של ההיסטוריה האלוהית", השילוח 4 (2017), עמ' 150-141

אלוהי ההיסטוריה מערים על האנושות, המספרת לעצמה את תולדותיה דרך נוסחאות מקודשות. לא החטא הביא גלות, לא האדיקות השיבתנו לארץ, וקדחת הנאורות החילונית לא הביאה גאולה לעולם. מסכת אישית, היסטורית-תיאולוגית, בשבח הענווה והפיכחון

קרא עוד  

אבישי בר-אשר, מסעות הנפש: גן עדן במחשבה ובדמיון בספרות הקבלה בימי הביניים, ירושלים: מאגנס (בהכנה) ׁ

יהודה ברנדס, יהדות וזכויות אזרח: המסורת האזרחית בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה (בהכנה)

מיכל טיקוצ'ינסקי, "משפטיך למדני": ניצני הלמדנות המשפטית בספר "מנחת חינוך" ואצל מחברו ר' יוסף באבד, נבו הוצאה לאור (בהכנה)

יונתן מ' בן הראש, סבא וינוקא: עלילות האל, הבן והמשיח - אלגוריה, סמל ומיתוס בסיפורי הזוהר, ירושלים: מאגנס (בהכנה)

איליה לוריא, ליובאוויץ' ומלחמותיה: חסידות חב"ד והמאבק על דמותה של החברה היהודית ברוסיה הצארית, ירושלים: מרכז זלמן שזר (בהכנה)

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), הרבי שלי: על הרבי מלובביץ', ירושלים: המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (בהכנה), תרגום מאנגלית

על עצמי image
דרכי מאוד מפותלת. היא נעה מהשואה ולפניה ועד לחילוניות. אבי סבי היה תלמיד חכם. הוא היה חסיד של רבי ציוני, האדמו"ר מהוסיאטין. אדמו"ר שהגיע ארצה לפני המלחמה והתגורר בתל אביב.
אבי סבי התרה בבנו, סבי: רבנים, תתרחק מהם. אני כבר בפנים, אין מה לעשות. אתה תתרחק. ואכן סבי התרחק. והוא התמודד עם הספקות שלו. הוא עבר את השואה מתחילתה ועד סופה, וכך גם אשתו וילדיו. זמן מסוים ביחד ואחר כך בנפרד. והוא התנודד. היהדות שלו הייתה מאוד עמוקה, אבל גם מלאה ספקות. אבי המשיך באותו אופן. הקפיד שנקפיד אנחנו על מצוות, אבל דיבר סרה ברבנים ובמנהגים טיפשיים. אני פניתי כמחאה דווקא פנימה, אל תוך היהדות. ידעתי שאהיה תלמיד חכם כשאגדל. שאלמד בכולל. שהישיבה תהיה עולמי. אבל לבסוף לא כך היה, ומצאתי עצמי בחוץ.
אבל האם זהו חוץ? האם הפְּנים של היהדות הוא אכן יהדות?
במובנים רבים חזרנו לכאן כדי שנוכל להיות כמו כולם. כמו שאר הגויים. ויש בכך אמת. והאמת הזו קשורה גם בראיית האל כאל של כולם, של כל העמים כולם, שאנחנו רק אחד מהם.
ומשהבנתי שרב לא אהיה החל אצלי תהליך. נפניתי להתבוננות. להסתכלות מהצד. וזו הובילה אותי לשני כיוונים: לאומנות, כלומר, לכתיבה, ולעיון, בעיקר עיון היסטורי, בעיקר בתולדות עמנו (לפרנסה אני עורך ספרים, שגם אותם תוכלו למצוא כאן). אני מנסה להבין למה אנחנו כאן. בואו נניח הצידה את התבניות הגאוליות. מה תהליך הדברים? כיצד הם השתלשלו באופן שבו עכשיו אני, נין לאדם שלא שיער שכאן אחיה, ובאופן כזה, אכן חי כאן, ובאופן הזה.
כשהייתי נער התפטמתי בתפיסות של הרב קוק. בתשובותיו לכך. והוא היה אדם גדול, גדול בענקים, אבל אינני מקבל את התיאוריה הגאולית שלו. אז מה כן? ובכך אני עוסק כבר שנים רבות.
הדברים ניכרים כאן, בחומרים שכתבתי וקיבצתי לאתר הזה.
קשה להיות סופר דתי. קשה לכתוב אומנות ולא פרופגנדה. ואני מוצא סופרים כותבים פרופגנדה בין אם לדת הדתית בין לדת החילונית. האומנות דורשת אי מחויבות לדבר חוץ מלמה שנגלה לכך. והיא נבחנת בכך, וניכרת כשאינה פועלת כך.
וקשה גם בגלל המילייה, בגלל המקובל בשוק. הסופרים והאומנים, חילונים. הדתיים הלוא דתיים. שטופים בפרופגנדה הדתית. החילונים הם החופשיים, המשוחררים. האומנות שייכת להם. והדברים נוטים גם לצערי לכיוונים הפוליטיים, ימין ושמאל.
עוד יש להוסיף על כך את מצב שוק הספרים, שיש לי כאן מאמר שכתבתי עליו, ואת המסחריות הקשה המכלה בו.
לכן טוב לי האתר הנוכחי. כאן הספרים שלי יוכלו להיות תמיד, בלי חשש שיורדו מהשולחן או מהמדף, זמינים למי שיבחר בהם. כאן אוכל להציג את מכלול הדברים שלי, הנוטים פעמים לפה פעמים לשם.
הנה אפוא, הכול לפניכם.
  • תל-אביב, ישראל