בר מצווה. לך תעלה לתורה ילד שלא יודע לקרוא


06 Sep

בר מצווה. לך תעלה לתורה ילד שלא יודע לקרוא. כלומר, הוא יודע לזהות תמונות של מילים. כשהוא רואה מילה היא לפעמים עולה אצלו והוא קורא אותה משום שהוא מכיר את התמונה שלה, אבל הוא לא יודע לפרק את המילים לאותיות וליצור מהן מילים חדשות. או להבין את הרצף ואת ההיגיון שבמשפט גם אם הוא מכיר את המילים המרכיבות אותו.

אני מתכוון, תעלה לתורה, לא בשביל לקרוא אפילו, אלא לומר את הברכות לפני ואחרי. לא כל שכן הקריאה עצמה.

אז כמובן הצטמצמנו למפטיר. ובכל זאת.

לא יכולתי אני לעשות את זה. אבל מישהו בבית הספר עשה. ישב איתו קבוע ושינן את הקריאה איתו. עכשיו, מה עושים חוץ מזה? שבת בסדר. נזמין את המשפחה. אבל איך המסיבה? ומה עוד? פעילות מיוחדת לבר מצווה?

כן. אשתי תכננה, ועשינו. והחבר'ה שלו מהצופים, כי היו לו חונכים שם, והוא הגיע לפעילויות. גם השתתף בהן. פחות או יותר. ובעיקר, החבר'ה שלו מבית הספר, שהוא היה לחלוטין אחד מהם. קומזיץ ונקניקיות וצ'יפס ושירים, ועוד ועוד. ושבת.

הוא יסכים לעלות לתורה? יסכים לקרוא? יצליח לקרוא? כלום לא ידענו מראש. והמשפחה נאספה כולה. כולם הגיעו ושוכנו. המון ארגון. תודה לאשתי.

בית הכנסת היה מלא. בפרט יחסית למקובל במניין הראשון. זה המניין שלנו. כל הבנים שלנו חגגו בו את הבר מצווה שלהם.

בית הכנסת באמת התמלא. אנשים מהיישוב הגיעו. התרגשו.

אני קראתי את הפרשה. זו גם פרשת הבר מצווה שלי. הוא עלה. במפטיר. אמר את הברכות מאוד בשקט, אבל אמר, ובית הכנסת היה דמום כך שכולם שמעו, ואחר כך הוא קרא את המפטיר. עזרתי לו פה ושם, התחלתי את המילה כדי שהוא ישלים, אבל הוא קרא.

ואחרי שהוא בירך הרמתי את העיניים. כל בית הכנסת עמד על הרגליים. הגברים, הנשים, כולם שתוקים לשמוע. ואז הסוכריות.

בסעודה קם חמי ודיבר. הוא אמר, "אני רוצה לדבר על אילעי הגיבור. על אילעי שהולך לבית חולים פעם אחר פעם ולא מתלונן. ועובר כאבים ודברים שאנשים מבוגרים לא עומדים בהם, וממשיך." אילעי, כשהתחיל לשמוע את הדברים, קם והתייצב לצד סבא שמואל, שהמשיך ודיבר. ואילעי זרח כך לעיני כולם. אפשר היה להזין ממנו תחנת כוח.

שמעתי גם כן פעם את הסיפור הזה. על האישה שנולד לה ילד מיוחד. כן. התכוונת לטוס ללונדון, אבל פתאום הודיעו לה שהיא נוחתת באמסטרדם.

לא באמסטרדם נחתנו. ובעצם לא נחתנו. המטוס קפץ וקפץ וקפץ על המסלול, והתרסק יותר מפעם. וברור לי שהדברים הקשים הם אלה שנחרתים אף על פי שיש רבים אחרים טובים. גם זה.

אבל רק אם אינך משלה את עצמך שלאמסטרדם הגעת יש משמעות כל כך גדולה ועמוקה וגבוהה לאותו רגע. לשיא הזה שבו הבן שלך פשוט עולה לתורה וקורא.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.