ברכיהו ליפשיץ, ההלכה: על דעת המקום או על דעת הקהל, ירושלים: מוסד ביאליק, 2018


הספר עוסק במתח הנמשך בין התפיסה שהתורה היא משמים, דהיינו שפסיקת ההלכה וחידושה נתונים בידי שמים, לבין הקריאה ש"לא בשמים היא", שהסמכות לכך נתונה בידי חכמים. זהו המתח שבין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה, בין הפרושים וממשיכיהם לצדוקים וממשיכיהם, בין כוהנים לחכמים, בין מקובלים לבעלי הלכה, בין נוצרים ליהודים, וכן בין בני הקבוצות הללו לבין עצמם.

פרקי הספר דנים במקרא, בסופרים, בצדוקים ובחכמים, בגלגולן של הדעות הצדוקיות ובמיוחד בשיטתו המורכבת של הרמב"ם, המשמשת דוגמה להתאבכותן של הגישות אלו באלו. שאלות של תיאולוגיה ושל חוק, של אמונות ושל הלכה, תפיסות של אלוהות וסמכות הלכתית, שמרנות ותמורה, פולמוס וצידוק כלפי פנים וכלפי חוץ, מהותו של הטקסט בין קריאה לבין שמיעה, אף הן משמשות בערבוביה, וכך הוא עד לימינו אנו.

העמדות השונות עולות מתוך העיון בכתביהם של כל אלה והם מגלים את טיבה ואת היקפה של המחלוקת; המקורות לכך מוצגים בהרחבה ומתפרשים מהם ומתוכם. אגב ההילוך מוגדרים מחדש מוסדות ומונחים שונים, ומתבררים יחסים חדשים בין תופעות שונות בתחום ההלכה; כל אלה מצידם משליכים אור חדש על המקורות הכוללים אותם.

לצפייה באתר